מוורד הגליל לדובדבן הגולן

איך לאבד 100000 דינר ולהרוויח בגדול בדרך מוורד הגליל לדובדבן הגולן

מעשה בבורא עולם שברא חיות ענקיות ובריות קטנות (נגועות שיגעון גדלות?!) שעיצב את המרחבים הוולקנים בגולן וזרע אותם בג'ובות (ולא בסטיפות ) בפיילה מעוצבת כעין צופייה, בעסקי שידוכים משגשגים ורעשניים, בזעקות קרב וגבורה עילאית, בסומק ומתקתקות ה"גודגדן" ובהמולת אילים ביער- עד בלתי נכחד.

חוות הנופש וורד הגליל על מבני האבן והעץ ,החווה והסוסים,טיפולי ההרפיה והפינוק , המסעדה אשר לא נס ליחה ואיך לא הנוף המשגע לכנרת מבתי האבן המשתלבים בנוף ובייחוד מהבריכה החדשה המהממת והמפנקת מהווה נקודת פתיחה מרעננת למסענו המתחיל בכביש 8277 (מזרחה) העובר בכרכום וממשיך (בעקבות השילוט) ב "דרך הירדן ההררי" המתאימה לכל סוגי כלי הרכב אך רק לנהגים המהלכים "על ביצים" ונזהרים בנסיעתם !!! (הערה: לסרבני שטח הצפינו מוורד הגליל בכביש 90 עד צומת מחניים ומזרחה (ימינה) לכביש 91 וטפסו ב"סולם" גשר בנות יעקב) ! בנסיעה זו ריחות הפריחה (באביב נורמאלי - אירוס נצרתי , תורמוסים סגלגלים , נוריות ופרג ) והמיית מי הירדן המפלסים דרכם ב"שארית כוחם" (חזרנו לתקופת-"חבל על כל טיפה")? לא ולא ! המים שוצפים בגלים לבנבנים ( מניעים בעבר הלא רחוק עשרות תחנות קמח שלא לדבר על תחנת החשמל הפרטית של כפר הנשיא !!! ) לעבר הכנרת מתערבבים בסימפוניה משגעת .

בטרם נחבור לכביש מימיננו –שרידי "שאסטלה" (המצד הקטן-מצד עטרת) בו הפגינו אבירי הצלבנים ובראשם "מלך ירושלים" בולדווין ה-4 את בורותם/טיפשותם ולימדונו איך לא עושים עסקים !! .סלאח א-דין הלוחם והשליט הערבי הגדול הציע להם ברב נדיבותו ?! 100000 דינר ובלבד שיעמדו בהבטחתם/ההסכם לבל יבוצר המעבר החשוב על הירדן אך הטמפלרים (עוד נפגש עמם ....) והצלבנים המתבצרים יצאו "טמבלים" "חסרי ראש" תרתי משמע , סירבו ולבסוף נפלו טרף לחרבו של ידידנו המוסלמי אשר לאחר הבסתם בבניאס ב-1179 לספירה "חפר להם בור " תרתי משמע ,הרס המבצר עד היסוד וכך נפלו מניותיהם והפסידו המבצר הדינרים וכמובן בל נשכח גם את ראשם. כך שבנוסף ליעקב אבינו אשר בנה חאן לאורחיו במעברות הירדן-כאן ?! במקום הזה ?! (לא נשבור המלה וסיפורי המסורת ) ולוועדת שביתת הנשק הישראלית-סורית אשר דילגה לשני עברי הירדן (הגשר פוצץ ביוני 1946- "ליל הגשרים" ) לאחר כיבוש משמר-הירדן במבצע "ברוש" במלחמת השחרור ואפילו קרנפים ופילים (נמצאו שרידיהם הפרה-היסטוריים) לא פסחו על המקום.

 נצא לכביש 91.....מזרחה (ימינה) לגשר "בנות יעקב" (חדש דנדש כשמעליו נבט הגשר הישן ומבטו נוגה ומתגעגע להמולת החוצים על גבו ) ונעפיל במעלה הדרך המתפתלת חולפים או עוצרים לתצפית במצפה גדות עוצמים עינינו מנמיכים ראשינו מפאת הכדורים השורקים מעל ראשינו ואומרים "ברוך השם" למראה יישובינו הפרושים למרגלותינו. בצומת בית-המכס או שמא צריך לאמור בתי המכס ?! כי היו 2 התחתון בריטי והעליון צרפתי !!! (הכינו דרכונים ועיברו במסלול "הירוק" את ה"אדום" תפגשו בהמשך הדרך) פונים צפונה חוצים את "כביש הנפט" את צומת השריון ואפילו לא נעצרים אצל האחים / התלים הוולקנים -"שיפון " ו"יוסיפון" שכן הוזמננו קודם ע" ידי משפחת "אביטל" ו"בן טל" אליו נעפיל מצומת אביטל-כבישון 988 . נפגש עם מזכ"ל האו"ם –"קופי ענן" תוך ריחוף בספירה התחתונה נושקים לענני כבשה לבנבנים.לאלו אשר "תורתם אומנותם" ניתנת ההזדמנות להגן על המולדת במוצב המתוייר ולדמיין יום קרב עם חיילי קומנדו סוריים.היטיבו מבטיכם והקשיבו (הסבר בשפות ) לנפץ הפגזים ומטח היריות הנתזים ברחבי בגולן הסורי הנפרש למראשותיכם בואכה קונטרה הישנה (שרידי המבנים למטה) וקונטרה החדשה –עצור גבול לפניך !! טלו כוס יין אדום מכרמי אורטל (יקבי רמת הגולן) הבציר אשר זה מכבר הפציע באדמות הטוף הוולקני (משקעיו נכרים תחתיכם) ולשוננו שפתותינו ועינינו דומעות מסיפורי הקרבות....בהמשך.

קיבוץ מרום-גולן ראשון לקיבוצי האזור פרוש למרגלותיכם סוסי חוותו מפזזים ממתינים לבוקרים ואומצות פרות הגולן כבר מעלות גירה בפינו.
נתעורר מהריחוף ונרד לכבישון 988 צפונה .

בצומת דרך הפרי נפנה מערבה (שמאלה) ומייד צפונה (ימינה) לכביש 978 לכוון אודם ואחרי כ- 200 מטר (מיד אחרי גשרון שבעיקול הכביש) נעצור את הרכב ונחנה אותו בצד. חוצים את הכביש(בזהירות מרבית) ברגל, מערבה, בעקבות סימון שבילים שחור ולאחר כמאתיים מטר נמצא עצמנו על שפתה של "ג'ובה אל כבירה". זוהי תופעה געשית (ולא קזינו מלא סטיפות) המעידה על התפוצצות גז ונוזל שהתערבבו להם במעמקי האדמה ובהתלהבות שחררו את הלחץ. בהתפוצצות נפער לו בור עמוק שקוטרו ועומקו עשרות מטרים ופרות ובעלי חיים רבים חונים בקרבו שלא לדבר על שלל הפריחה הצבעונית בה נצבעים שוליו.
 
נחזור לרכבים וניסע צפונה ליישוב אודם, בעקבות שילוט המכוון אותנו ליער האיילים. בשטח של 80 דונם חורש טבעי של עצי אלונים עתיקים (תודתנו לטורקים אשר "פספסו" כמה עצים ), הוקמה חווה לגידול איילים, יעלים, ושאר בעלי חיים. ביער האיילים יש שלל אטרקציות לכול המשפחה החל מרכיבה על פונים לילדים, פינת ליטוף, וג'מבורי עם מתקנים מתנפחים וטרמפולינות, ואף אירוח לקבוצות מאורגנות למבוגרים עם משחקי גיבוש ואתגר.

גולת הכותרת והעיקר ביער האיילים הוא, איך לא, האיילים ! בחווה ישנם עדרים יפיפיים של איילים שהובאו במיוחד לארץ. בסיור מרתק עם מדריך, עורכים תצפית על האיילים ולומדים בשטח על אורח החיים שלהם. תמיד כשבאים ליער האיילים יש מה לראות- אם זה בעונת הייחום- נצפה בקרבות שבין הזכרים, אם זה בהמלטות- נראה את העופרים הרכים בני היום.
המקום מסודר- מכיל שירותים, מקלחות, מסעדה, שולחנות פיקניק, ברזיות ואפילו יש מקום יפיפה ללינה למשפחות וקבוצות.
כדאי לתאם מראש בטלפון ..

אילו היינו ממשיכים צפונה בכביש 978 היינו הולכים לאיבוד במעבה יער אודם, שריד ליער רצוף אשר כיסה לפני כמאה שנים את הגולן אולם לצערנו הוכחד ברובו בשל כריתת עצים לבניה והסקה. ביער, עצים נשירים שהבולט בהם הוא אלון התולע. בין ירוקי העד בולטים האלה הארצישראלית והאלון המצוי. ביער עצמו ניתן לטייל שעות אך אנו, נמשיך...דרומה ונפנה מזרחה (שמאלה) לכביש 9799 בואכה קיבוץ/צומת אל-רום נחצה את כביש 98 מזרחה בעקבות שלט-"עוז 77 " חולפים על פני הכרם המשגשג את יינותיו שתינו בבן-טל ואשר נגר במחצבת הטוף בעקבות השילוט נוטף הדם –"עמק הבכא"- לאתר ההנצחה –"עוז 77".

פסעו מס' מטרים היו שפופים לבל יגלו אתכם סיירי הקומנדו הסוריים ותצפיתני השריון תפשו מקומותיכם בטנק (נהג ,טען קשר) לצדו של אביגדור קהלני והסכיתו ושמעו ברחש לבל תחשפו עצמכם לעצמת השריון הסורי הקרב להשמידנו את סיפור קרב הגבורה אודות אחינו הלוחמים אשר נפלו וציוו לנו את הדרך לדמשק. חורש העצים ועציו כמניין הלוחמים הנופלים הנו עדות ירוקה חייה ונושמת לגבורתם ועיטור הגבורה של קהלני הנו עיטורם של כלל הלוחמים.

ב-25.5 (מאי) מתחילה באופן רשמי עונת הדובדבן. לאורך הכביש נמצאים מטעים רבים של פירות יער דוגמת הדובדבן, אוכמניות ועוד והקהל יכול להצטרף באישור ובתשלום לחגיגת הקטיף העצמי ונחווה משמעות "שמחת הדוגדגן" .
יוצאים צפונה בדרך חד-סטרית בשמורת חרמונית חולפים ממזרח לגעשית הח...רמונית ושבים לכביש 98 מצפינים (ימינה) לכוון בוקעתא כשמשמאלנו אנדרטה ללוחמי / חללי פלס"ר 7 אשר נפלו בפאתי הישוב הדרוזי .נפנה מזרחה (ימינה) מגיעים לצומת T’ נעקוף ממזרח את הר ורדה חולפים ונושקים  לרמת הגולן הסורית או ט וטו אנחנו בדמשק ( מצטרפים ל"מרד" העכשווי ) ונמשיך צפונה בדרך המשובשת לאנדרטת "ברק".

מסופר על יוסי בן חנן ששב מטיול בחו"ל ישירות להחייאת שרידי חטיבת "ברק", תפס את רכס הבוסטר, פגע אנושות בסורים וסייע לאביגדור קהלני שתפס את הרמפות (9.10.73). יומיים למחרת הוביל בן חנן את המאמץ הדרומי בכיבוש ג'ובתה אל חשב, שממש ממולנו, בעזרת 24 טנקים בלבד, תוך פריצת שדות מוקשים, בקרב שריון עקוב מדם מיגר את הסורים. בעקבותיו פרצו לוחמי גולני וטיהרו את המקום. זהו אחד הקרבות בכבוש מזרעת בית ג'אן – המובלעת הסורית שנכבשה על ידי כוחות צה"ל ובה עבר הציר מקונטרה לדמשק. סיפורו של קרב אחד מני רבים בהם ספוגה אדמת הגולן.

בעלותנו אל קצהו הצפוני של ההר, נצפה אל החרמון הישראלי והסורי, לברכת רם, מסעדה והעיקר צפונה/מזרחה אל ארץ הדובדבן הנפרשת במלוא הדרה לרגלנו.
למטה בעמק נוכל להבחין בטין הצהבהב ובקדרת המתכת הענקית בה הטין, מוכן ומזומן לשמש כתבשיל בתעשיית הדיבס – הלו הוא דבש ענבי הגולן.

נרד מההר לכיוון כפר מסעדה בדרך היורדת מהר כרמים ""סידר אל ערוס" שמשמעו "חזה הכלה".נפנה צפונה (ימינה) לכביש 98 בואכה מסעדה (לא מסעדה חברה –תפסיקו לחשוב רק על אוכל).

בכפר מסעדה אחות תאומה לבוקעתא הנגזרות (המשך יבוא ) ממג'דל שאמס ננשנש חומוס ופלאפל בחומוסיית אבו נידאל מסבירת הפנים ונקנח במאפיית הממתקים של אבו זיאד  מצטיידים בכנאפה מהביל – מאכל העשוי מגבינה, אטריות וסירופ מתוק וכתום. אל הכנאפה נוסיף עוד כמה אלפי קלוריות של מטעמי בקלוואה ואתם מסודרים בכל מה שקשור למנת הסוכר בדם לחודש הקרוב. אל תוותרו !
ב-24/05/2011 יימלאו 6 שנים להעלמו וחטיפתו העלומה והמסתורית של החייל הדרוזי מג'די חלבי מכפרו האהוב עלינו –דאליאת אל כרמל .לפני כ 3 שנים הואילו השלטונות לצרפו לאחיו המפורסמים והכואבים –רגב וגולדווסר שכידוע הושבו לצערנו ללא רוח חיים ולהכריז כי פרס 10000000 המיליונים חל גם עבור מיידע אודותיו.הכיצד שכחנו אותו את גיא חבר את רון ארד נעדרי סולטן יעקב ?! באומל פרידמן וכץ ?! שמרביתם אבדו / נלחמו במרחבים בהם אנו מטיילים ונהנים ובטח ובטח את גלעד שליט שהנו היחיד שידוע בבטחה כי חי ! חובה עלינו לספר לא רק ביציאת מצריים אלא ב "אם אשכחכם תשכך ימיני" !!! ולדרוש ו"שבו בנים לגבולם " !
ממסעדה נמשיך צפונה בכביש 98 לברכת רם. האם הבריכה הענקית הנה לוע וולקני ? הזהו פיתחו של הר געש בו חל השלב האחרון של שחרור

גזים מהמאגמה הלוהטת ? האם בשל כך אנו מזהים טוף (אפר וולקני) בשולי הבריכה ?
נכנסנו לאכול במסעדה שמחלונותיה נשקף מחזה מרהיב של ברכת רם הפרושה למרגלותינו. ונזכרנו תוך כדי הארוחה בסיפורו של שופי סאלאח –מוותיקי (בלשון המעטה והמבין יבין) הכפר, כי על פי האגדה, אהובתו של הר החרמון היא הר החרמונית. הבריכה משמשת למעשה כעינה של הגברת המפקחת על אהובה למען לא ייתן ליבו לאחרות....

בארוחה אנו נחשפים ל"פטוש" עליו מספר לנו שופי כי זהו מאכל דרוזי מסורתי המורכב מסלט ירקות ולחם דרוזי מפורר ומטוגן וביחד עם שמן זית, זעתר ולימון יוצר סלט אקזוטי, שטעים ממנו אין. בתום הארוחה מוזמנים האורחים לרדת אל הבריכה והבוסתן המקיף אותה. אפשר לשייט בסירות פדלים ואפשר אפילו לנסות ולדוג דגי קרפיון וכסיפים או סתם לנוח בצל הבוסתן. בחנייה רחבת הידיים נמצא מזנון בו אפשר לקנח בריבות מיוחדות הנעשות במקום בהן מככבות ריבות הדובדבנים, התאנים והחבושים.

נצא צפונה/מזרחה (ימינה) ונעלה לכיוון הדרך החוצה את עמק אל-תופח (עמק יעפורי) וחולפת בדרך על פני קברו של נבי יעפורי שהוא אחד מחמשת הקדושים הדרוזים (כידוע לכם הדת הדרוזית הנה דת הסוד הידועה למתי מעט חכמים – חכמת הקבלה לא רק לעם שלנו ) אשר קבור כמיטב המסורת הדרוזית, במבנה מפואר.

נעלה לכיוון מג'דל שמס, במהלך העלייה אפשר לעצור לרגע ולהשקיף על עמק יעפורי ה"זרוע" בשלל מכלי ברזל עגולים וגדולים, מכלים אלו משמשים לאגירת מי הגשמים ולהשקיה של אדמת העמק הפורה.בשיחותיי האחרונות התבשרתי כי אף מפעלי המים המקומיים הללו סובלים מ "צל הגשם" העוטה את מקורותינו ההולכים וייבשים.

פרוש שמו של הכפר הוא מגדל השמש, שכן לפי האגדה המקומית זהו הכפר הראשון הנהנה מזריחת השמש.. מסתבר כי הכפר הנו בן  למעלה מ 400 שנה ומקור תושביו בלבנון. שני הכפרים השכנים – מסעדה ובוקעתא, נגזרו מתוכו.
מתפתלים בסמטאות הכפר עד לכיכר המרכזית (ליד בנק הפועלים) שם מחנים את הרכבים, ברחבה הגדולה ויורדים ברגל שמאלה, בשביל המוביל אותנו לתצפית על "גבעת הצעקות".

הגבעה הנה תופעה ייחודית למציאות המזרח תיכונית. הדרוזים מישראל ומסוריה מנצלים את הקרבה הגיאוגרפית בין שתי גבעות שמשני צדי הגבול לקיים איחוד משפחות אופטי.בדרכים שונות ומשונות נקבע מועד למפגש ואז מתאספים בני המשפחה משתי המדינות, עומדים גבעה מול גבעה ומנהלים דו שיח בעזרת צעקות רמות. מלבד מפגש משפחתי, מנוצלים מפגשים גם לשידוכים בינלאומיים שם זוכים המועמדים לראות לראשונה את בני או בנות הזוג המיועדים.

לאחר שמצאנו שידוך הולם ו/או רכשנו אח מסורתי לימות החורף מקפיאי האיברים בשפלת החוף נרד למסעדה –לכביש 99 מערבה לא לפני שנעצור לנוכח פסל בדמות דרוזי הלבוש מסורתית והמורה דרכנו למפגש עם האומן-היתאם מסעוד ,פסליו ספוריו ונשנושי הדיבס המתקתקים.
נמשיך במורד (מצפוננו-מימין נבטים אלינו חברינו נמרוד הישראלי הגבן המכשף ונמרוד הצייד ממרומי –"קלעת נמרוד" שלא לדבר על מכרנו סבא חרמון ונתיניו מנווה-אטיב אליהם עוד נשוב) עד המפגש של כביש 989 היורד מצפוננו עם דרכנו-ממש מעל קניון (אכן מכירת חיסול –לצערנו של נוזלים יקרים הנקראים מים) נחל ומפל סער .נחנה במגרש מדרום לכביש ונחצה בזהירות הכביש ודמעותינו אשר יבשו זה מכבר לנוכח הקרבות העזים יירטבו שנית לנוכח עצמתו של מפל סער ידידנו השוצף ששאון מימיו העירו אף מתים בעבר .נמשיך לגלוש במורד הזרם הנעלם לכוון הבניאס ,הדן , מטולה,החולה , ראש-פינה וחברותיה אשר גם זמנם יגיע.

אריק לימוזין

אהרלה סדן כתב / מדריך תיירים  ולימו דרייבר מומחה ב-"לימוג'יפ".

כתב וצילם: אהרלה סדן / כתב / מורה דרך / מדריך תיירים ולימו דרייבר מומחה.